המקראה ב 2 ממלכתי עמוד 209 משוכתב

עוֹנַת הָאָבִיב

וְחַגֵי הָאָבִיב

דֶה, חָרַשׁ אוֹתוֹ וְזָרַע אֶת הַשְּׂעוֹרִים. יָרַד גֶשֶׁם, � יָצָא רַבִי פִּנְחָס בֶן יָאִיר לַשּׂ וְהַזְרָעִים נָבְטוּ וְהִצְמִיחוּ שְׂעוֹרִים חֲדָשׁוֹת. כַּאֲשֶׁר הִבְשִׁילוּ — קָצַר אוֹתָן רַבִי ם אוֹתָן בְשַׂקִּים גְדוֹלִים יוֹתֵר, כִּי כָּעֵת כְּבָר הָיוּ הַרְבֵה יוֹתֵר גַרְעִינִים � פִּנְחָס וְשׂ מִמָּה שֶׁאָסְפוּ הָעֲנִיִים. אַחַר כָּךְ הִנִיחַ אֶת הַשַּׂקִּים בְמַחְסָנוֹ — בִשְׁבִיל הָעֲנִיִים. נָה זוֹ לֹא חָזְרוּ הָעֲנִיִים, וְשׁוּב זָרַע רַבִי פִּנְחָס וְקָצַר, וְהַפַּעַם הָיוּ � אֲבָל גַם בְשׁ הַשְּׂעוֹרִים רַבוֹת עוֹד יוֹתֵר, וּכְבָר מִלֵּא בָהֶן שַׂקִּים גְדוֹלִים. נָה: חָרַשׁ וְזָרַע, קָצַר וְדָשׁ, וּלְבַסּוֹף בָנָה גֹרֶן (מַחְסָן � נָה וְשׁ � ה בְכָל שׁ � וְכָךְ עָשׂ לִתְבוּאוֹת) בִשְׁבִיל הַשְּׂעוֹרִים הָרַבוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ. נִים וּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָעֲנִיִים הִזְדַּמְּנוּ שׁוּב לָעִיר הַזֹאת. רְעֵבִים מְאוֹד � עָבְרוּ שֶׁבַע שׁ נִים רַבוֹת שְׂעוֹרִים אֵצֶל רַבִי פִּנְחָס � הָיוּ. וְאָז נִזְכַּר אֶחָד מֵהֶם, שֶׁהִשְׁאִירוּ לִפְנֵי שׁ בֶן יָאִיר. "אוּלַי יֵשׁ עוֹד?" חָשְׁבוּ הָעֲנִיִים. "אֲפִלּוּ אִם אֵינָן טְרִיוֹת, בְכָל אֹפֶן יִהְיוּ טוֹבוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לֹא כְלוּם." אֲלוּ: � נִגְשׁוּ הַשְּׁנַיִם לְרַבִי פִּנְחָס וְשׁ נִים?" � לִשְׁמִירָה לִפְנֵי שֶׁבַע שׁ ְ "אוּלַי תּוּכַל לְהַחֲזִיר לָנוּ אֶת הַשְּׂעוֹרִים שֶׁמָּסַרְנוּ ל מַח לִקְרָאתָם וְאָמַר לָהֶם: � הִכִּיר אוֹתָם רַבִי פִּנְחָס, שׂ דַּאי אַחֲזִיר לָכֶם, אֲבָל לֹא תּוּכְלוּ לָשֵׂאת אוֹתָן בְעַצְמְכֶם. הָבִיאוּ חֲמוֹרִים � "בְו וּגְמַלִּים לָקַחַת אֶת כָּל הַתְּבוּאָה שֶׁלָּכֶם!" וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ נִגַשׁ עִמָּם לַגֹרֶן וְאָמַר לָהֶם: "כָּל זֶה יָצָא מִן הַשְּׂעוֹרִים שֶׁלָּכֶם!" מָסַר לָהֶם רַבִי פִּנְחָס בְשִׂמְחָה אֶת הַשַּׂקִּים הַמְּלֵאִים וְלֹא בִקֵּשׁ כְּלוּם בַעֲבוּר עֲבוֹדָתוֹ הָרַבָה שֶׁעָבַד בִשְׁבִילָם. תֶר הַתְּבוּאָה וְלֹא נֶאֶלְצוּ עוֹד � בְעוּ וּמָכְרוּ אֶת י � הוֹדוּ לוֹ הָעֲנִיִים מְאוֹד, אָכְלוּ וְשׂ לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת. עַל פִּי דְּבָרִים רַבָה פ"ג

30

40

209

Made with FlippingBook - Online catalogs