בדרך לתורה

ה ָ תּוֹר ַ ת ה ַ ב ֲ ה ַ א ה) ָ ד ָ גּ ַ א ָ ן ה ִ ה (מ ָ ד תּוֹר ֹ מ ְ ל ִ ה ל ֶ ל רוֹצ ֵ לּ ִ ה

אִישׁ עָנִי הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, הִלֵּל שְׁמוֹ. יוֹם יוֹם הָיָה הִלֵּל עוֹבֵד וּמִשְׂתַּכֵּר דִּינָר אֶחָד. בַּחֲצִי דִּינָר קָנָה מָזוֹן לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וַחֲצִי דִּינָר הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיַּרְשֶׁה לוֹ לְהִכָּנֵס וְלִלְמֹד תּוֹרָה מִפִּי הַחֲכָמִים, שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. יוֹם אֶחָד לֹא מָצָא הִלֵּל עֲבוֹדָה וְלֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף עֲבוּר לִמּוּד הַתּוֹרָה. הִלֵּל בָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, בִּקֵּשׁ וְהִתְחַנֵּן לְהִכָּנֵס, אַךְ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ סָגַר אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנָיו וְלֹא הִרְשָׁה לוֹ לְהִכָּנֵס וְלִלְמֹד תּוֹרָה. נִסָּה הִלֵּל לְהַקְשִׁיב מִבַּעַד לַדֶּלֶת אַךְ לֹא שָׁמַע דָּבָר. הִקִּיף אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי לִמְצֹא פֶּתַח אוֹ סֶדֶק שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹעַ דַּרְכּוֹ, אַךְ לֹא מָצָא. חָשַׁב הִלֵּל מָה לַעֲשׂוֹת. עָלָה וְטִפֵּס עַל הַגַּג וְהִצְמִיד אֶת אָזְנוֹ אֶל הָאֲרֻבָּה כְּדֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה.