בדרך לתורה

ן ָ ימ ֵ דוּת תּ ֲ ה ַ לּוֹת י ִ ה ְ ק ִ ה בּ ָ ים תּוֹר ִ ד ָ ל ְ יּ ַ דוּ ה ְ מ ָ ךְ ל ָ . כּ 3 (סִפּוּרוֹ שֶׁל יֶלֶד בֶּן חָמֵשׁ, לְפִי א. צָדוֹק)

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, עִם זְרִיחַת הַחַמָּה, הִלְבִּישׁוּ לִי מִכְנָסַיִם קְצָרִים, עָלֵיהֶם שִׂמְלָה, . וְאִם תִּשְׁאֲלוּ טוּק וְעָטְפוּ אוֹתִי בְּטַלִּית. עַל צַוָּארִי שָׂמוּ טַבַּעַת בַּרְזֶל הַנִּקְרֵאת טַבַּעַת הַבַּרְזֶל לְשֵׁם מָה הִיא - אֶעֱנֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים: סְגֻלָּה הִיא מִפְּנֵי עֵין הָרַע. וְיֵשׁ הָאוֹמְרִים: כְּדֵי לְהַרְגִּיל אוֹתִי בְּעֹל מִצְווֹת הַתּוֹרָה מִיַּלְדוּת. (הַמְּלַמֵּד). י ִ ַמוֹר כָּךְ צָעַדְתִּי אֶל חֲדַר הַלִּמּוּד שֶׁל ה פֶּתַח אֶחָד לוֹ, שֶׁדַּרְכּוֹ חָדְרוּ הָאוֹר וְהָאֲוִיר. וְרַק הָיָה זֶה חֶדֶר חָשׁוּךְ, עַל הַקַּרְקַע הָיוּ פְּרוּשׂוֹת מַחְצָלוֹת יְשָׁנוֹת וּבְלוּיוֹת. עַל הַמַּחְצָלוֹת יָשְׁבוּ כְּאַרְבָּעִים עֶשְׂרֵה. ־ יְלָדִים, בְּנֵי גִּילִים שׁוֹנִים, מִבְּנֵי אַרְבַּע וְעַד בְּנֵי שְׁלוֹשׁ שׁוּרוֹת. ־ לַמּוֹרִי הָיָה מָקוֹם מְיֻחָד לְיַד הַקִּיר. כָּל הַיְּלָדִים יָשְׁבוּ סְבִיבוֹ שׁוּרוֹת

הַגְּדוֹלִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ, הַבֵּינוֹנִיִּים לְפָנָיו וְהַקְּטַנִּים בַּשּׁוּרָה הָאַחֲרוֹנָה. הַמּוֹרִי הָיָה קוֹרֵא בְּקוֹל אֶת הַפָּסוּק: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", וְכָל הַיְּלָדִים הָיוּ חוֹזְרִים אַחֲרָיו בִּצְעָקוֹת מַחְרִישׁוֹת אָזְנַיִם. כָּךְ נִמְשְׁכָה הַלְּמִידָה עַד הַצָּהֳרַיִם. בַּצָּהֳרַיִם הָיְתָה הַפְסָקָה, וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה לֶאֱכֹל אֲרוּחַת צָהֳרַיִם. לְעִתִּים הֶעֱנִישׁ הַמּוֹרִי אֶת הַתַּלְמִידִים הַמַּפְרִיעִים

34