בדרך לתורה מדל

נעשה ונשמע (אגדה) האגדה מתארת, כיצד חיזר ה' אחרי העמים השונים כדי לתת את התורה. לכל אומה מציג ה' דווקא את מה שלא מתאים לה, ועורך לכל אומה מעֵין מבחן החושף את כישלונה. מעלתם של בני ישראל שהקדימו נעשה לנשמע ולא שאלו מה כתוב בתורה. בני ישראל אינם בוחנים אם הדברים מתאימים ליכולתם או לאופיים. תשובתם מוכיחה את קדושתם ואת דבקותם בתורה ושיש לקיים את המצוות גם כשלא מבינים את טעמיהן. בסיפור מתן תורה המתואר בספר שמות פרק יט הביטוי "נעשה ונשמע" אינו מופיע בשלמותו: "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה". רק בפרק כד פסוק ז מופיע הביטוי: "... כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע". ספרות חז"ל משבחת את ישראל על הכרזתם: "נעשה ונשמע". חז"ל הפכו ביטוי זה לסמל מובהק של אמונה שלמה בקבלת התורה ללא תנאים. הפרשנות המקובלת רואה בביטוי זה סמל לקשר הסימביוטי בין קבלת עול מצוות לקבלת עול מלכות שמים. מאמר אחר של חז"ל עומד בסתירה לנאמר לעיל, ובו נאמר: "כפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית (הכריח אותם) ואמר להם: 'אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם'". מטרת הוראה • הלומדים יכירו את פרשנות חז"ל לשאלה: מדוע בחר ה' לתת את התורה לעם ישראל? פעילויות בחוברת . נעשה ונשמע - בני ישראל התכוונו לומר שקודם יקיימו את המצוות ואחר כך 3-1 יתעמקו בהן להבינן. כדאי לדון בכיתה במשמעותה של תשובת בני ישראל . נשמע ואחר כך נעשה באמרם קודם כדאי לתת את הדעת לביטוי "פה אחד" ולפרשו: בהסכמה כללית ובדעה אחת. קישורים לרשת יוטיוב - סבא טוביה, סיפורי התנ"ך, שיר: "נעשה ונשמע".

6