בדרך לתורה מדל
בית הכנסת , והוא נקרא כך כ'נ'ס' מקורו בשורש כנסת בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם מפאת קדושתו מקדש מעט על שום ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה והשוואתו לבית המקדש. היהודים נוהגים להתפללשלושפעמים ביום: בבוקר -תפילתשחרית, אחר הצהריםתפילת מנחה, ובערב -תפילתערבית. בשבתות, בראשי חודשים ובחגים נוספתתפילהאחרתפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה). אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו', ולפי זרם ביהדות: אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים. היסטוריה מאז הקמת בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד שבו נערכה עבודת האל והמקום היחיד שבו הותר להקריב קרבנות, אם כי היו פרצות גם בכלל זה, והיו מקרים שבהם נוצרו מקומות פולחן חליפיים לבית המקדש. בתי כנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל, לאחר חורבן בית המקדש הראשון. חשש קינן בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש ישכח העם את יהדותו. בתקופת בית שני היו בתי כנסת בכמה מקומות בארץ וגם בתפוצות. בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני בתי כנסת. אין עדות כתובה או עדות אחרת לכך 480 חורבן הבית השני היו בירושלים שבבתי הכנסת של אותה עת נערכו תפילות. לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת, כאשר החלו לקיים בו תפילות. התפילה בו היוותה תחליף לעבודת הקרבנות בבית המקדש. בתקופת המשנה והתלמוד שימש בית הכנסת למטרות נוספות: ללימוד תורה ולניהול ענייני ציבור כגון עזרה הדדית וצדקה. ללימוד התורה בבתי הכנסת יוחסה מעלה מיוחדת. בימי הביניים קיבל בית הכנסת תפקידים נוספים: הוא שימש כבית מדרש לציבור הרחב והייתה בו ספרייה תורנית. כדי לגרום גם לנשים להגיע לתפילות הוקמה עזרת הנשים, מקום נפרד או חלל מופרד על ידי פרגוד או מחיצה כלשהי, שבו היו הנשים והנערות
18
Made with FlippingBook Annual report