קוראים ממ מדל
משאירה נוצה – רמז לכך שזו עונת הנדידה: צפורים נודדות לארצות החמות וישראל היא מרכז נדידה. בבית השני ענף מעניק עלה אדום – רמז לכך שהעצים מתחילים את תהליך הנשרת העלים לקראת עמידה בשלכת. בבית השלישי הענן מוריד טיפה של גשם – רמז ותקווה לשנה של גשמי ברכה. • הציעו לתלמידים לחשוב על מתנות נוספות שאפשר להעניק לקראת השנה החדשה. אפשר לצייר ציורים מתאימים או לכתוב מה הן המתנות שאפשר להעניק לשנה החדשה. • מבקשים מהשנה החדשה? אתם שאלו את התלמידים: איזו מתנה הייתם • הסבירו לתלמידים את הפעילויות הנמצאות בעמוד זה.
יום כיפור : את יום הכיפורים מציינים בתאריך י' בתשרי – עשרה ימים לאחר ראש השנה. תאריך
יום הכיפורים הוא אחד החגים החשובים שגם יהודים שאינם דתיים נוהגים לכבד את קדושתו ולמלא רקע: – לכפר על חטאי השנה שעברה. בתורה כתוב: (ויקרא כפרה נגזר מהמילה כיפורים חלק נכבד ממנהגיו. השם שׂוּ ֲ ע ַ ה לֹא ת ָ אכ ָ ל ְ ל־מ ָ כ ְ ם, ו ֶ יכ ֵ ת ֹׁ ש ְ פ ַ ת־נ ֶ נּוּ א ַ ע ְ שׁ תּ ֶ ד ֹ ח ַ שׂוֹר ל ָ ע ֶ י בּ ִ יע ִ ב ׁ ְ שּ ַ שׁ ה ֶ ד ֹ ח ַ ם: בּ ָ ת עוֹל ַ קּ ֻ ח ְ ם ל ֶ כ ָ ה ל ָ ת ְ י ָ ה ְ טז, כט-ל): “ו רוּ." ָ ה ְ ט ִ י ה' תּ ֵ נ ְ פ ִ ם ל ֶ יכ ֵ את ֹ טּ ַ ל ח ֹ כּ ִ ם מ ֶ כ ְ ת ֶ ר א ֵ ה ַ ט ְ ם ל ֶ יכ ֵ ל ֲ ר ע ֵ פּ ַ כ ְ ה י ּ ֶ ז ַ יּוֹם ה ַ י־ב ִ ם. כּ ֶ כ ְ תוֹכ ְ ר בּ ָ גּ ַ ר ה ֵ גּ ַ ה ְ ח ו ָ ר ְ ז ֶ א ָ ה
מנהגים צום ותענית
יום הכיפורים הוא יום צום ותענית. המצווה העיקרית היא עינוי הגוף, ככתוב בתורה (ויקרא טז, כט):
ח ָ ר ְ ז ֶ א ָ שׂוּ ה ֲ ע ַ ה לֹא ת ָ אכ ָ ל ְ ל־מ ָ כ ְ ם, ו ֶ יכ ֵ ת ֹׁ ש ְ פ ַ ת־נ ֶ נּוּ א ַ ע ְ שׁ תּ ֶ ד ֹ ח ַ שׂוֹר ל ָ ע ֶ י בּ ִ יע ִ ב ְ ׁ שּ ַ שׁ ה ֶ ד ֹ ח ַ ם: בּ ָ ת עוֹל ַ קּ ֻ ח ְ ם ל ֶ כ ָ ה ל ָ ת ְ י ָ ה ְ “ו ם." ֶ כ ְ תוֹכ ְ ר בּ ָ גּ ַ ר ה ֵ גּ ַ ה ְ ו איסור על חמשת עינוגי הגוף – אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה בשמנים, יחסי אישות ונעילת נעלי עור. אכילה ושתייה אסורות מן התורה; שאר העינויים מקורם באיסור חכמים. רוּ." ָ ה ְ ט ִ י ה' תּ ֵ נ ְ פ ִ ם ל ֶ יכ ֵ את ֹ טּ ַ ל ח ֹ כּ ִ ם מ ֶ כ ְ ת ֶ ר א ֵ ה ַ ט ְ ם ל ֶ יכ ֵ ל ֲ ר ע ֵ פּ ַ כ ְ ה י ּ ֶ ז ַ יּוֹם ה ַ י־ב ִ מטרת הצום (ויקרא טז, ל): “כּ ביהדות יש צומות נוספים (כדוגמת תשעה באב). הצום בהם הוא ביטוי לאבלות. ביום הכיפורים, לעומת זאת, מטרת הצום היא עינוי הגוף כתנאי לכפרה.
- תרנגול כפרות כפרה
כפרות
הוא מנהג קדום בחלק מעדות ישראל לקחת בערב יום הכיפורים תרנגול לגבר ותרנגולת לאישה, והוא הנקרא . נוטלים את הכפרה ביד ימין, מקיפים אותה מעל לראש ואומרים: “זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, כפרה כר שהיו עושים לשעיר ֵ זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך לחיים ארוכים ולשלום". מקור המנהג, ככל הנראה, בז רה (“שעיר לעזאזל"). ֵ הן הגדול התוודה עליו את כל עוונות בני ישראל, והשעיר נשא אותם לארץ גז ֹ (תיש), שהכּ
166
Made with FlippingBook - Online magazine maker